ביטול ממשלת החילופים: ועדת החוקה מתקדמת להצבעה – המחלוקת על תחולת החוק נמשכת
ועדת החוקה של הכנסת השלימה אמש (ב') את הקראת סעיפי הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 18) לביטול ממשלת החילופים, במטרה להעביר את ההצעה לקריאות שנייה ושלישית. הצעת החוק, שהוגשה מטעם הוועדה ומיזגה הצעות של חברי הכנסת אליהו רביבו, אפרת רייטן מרום וקארין אלהרר, נועדה לבטל את הסדר ממשלת החילופים בחוקי היסוד ובהסדרים נוספים.
יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, הדגיש כי למרות פשטות הנוסח, קיימת מחלוקת סביב תחולת החוק – האם יחול באופן מידי או נדחה לכנסת הבאה. "נוסח הצ"ח די פשוט. הוא לא מעורר הרבה שאלות ובהסדרים ובכיוון דנו בהרחבה. יש נקודה אחת שבה החוק המונח על שולחננו שונה מהחוק שאותו הוא בא לתקן. זה קצת התחדד לאור המתווה של לוין וסער, כי למעשה חוק יסוד ממשלת חילופים הראשון ותיקונו שניהם נעשו בתחולה מידית, על אותה כנסת."
"קיבלתי את הצעתה של ח"כ רייטן וגם של הייעוץ המשפטי לקבוע תחולה נדחית לכנסת הבאה, אך החשש הוא, שאנחנו מייצרים לעצמנו מעין כלל של כבילה של הכנסת בהתנדבות, גם במקרים שלא צריך. ברור לכולם, שתיקון דיני בחירות כמו למשל הבחירה הישירה, יש בו אלמנט בסיסי של תחולה נדחית. בזמנו, כשדנו בחוקי היסוד, עברתי על רשימה ארוכה של התיקונים לחוק יסוד הכנסת וחוק יסוד הממשלה וראיתי שרובם המוחלט נחקקו עם תחולה מידית ולא בתחולה נדחית, וכך גם החוק הנוכחי.
הכנסת סוברנית לקבוע איזה סוג ממשלה יוקם בתקופת כהונתה. אמנם טענתי שזה היה אחד המקרים הבודדים של חוק יסוד החורג מסמכות הכנסת, אבל לא בגלל שהוא בתחולה מיידית אלא בגלל שהוא כבל את שיקול הדעת של הכנסת ברוב של יותר מ-61, תוך ניצול של קונסטלציה פוליטית, של רוב מקרי, שיצר הסדר לא חוקתי.
בניגוד למתי שהחוק הזה נחקק כשהיה מאוד ברור שהוא נחקק כדי להקים ממשלה פוליטית מסוימת, במכתב שכתבה ח"כ אפרת רייטן יחד עם חברי הכנסת האחרים נאמר שהם לא רואים כיום קונסטלציה פוליטית שהחוק ייושם, כך שאנחנו מחוקקים מאחורי מסך הבערות. עם זאת אמשיך לדון בנושא כדי להגיע להסכמות".
מחלוקת על תחולת החוק
ח"כ אפרת רייטן טענה כי דחיית התחולה משקפת זהירות ואחריות: "דחיית התחולה מגלמת זהירות ואחריות, תפיסה לפיה אנחנו לא רוצים לקבוע את הכללים לכנסת הנוכחית. אני מתייחסת לחוקי היסוד בכובד ראש כפרקים בחוקת המדינה. לפיכך אני לא רוצה ולא נוהגת לתקן אותם.
טענת לגבי הקיבוע של אותו נוהג גם עכשיו במתווה של סער-לוין, נוהג שדוחה את התחולה, היגיון של שני שרי משפטים וגם כנראה הרבה מאוד משפטנים, שלא להחיל את התיקונים האלה מיד. התחולה הנדחית מבטאת הסכמה הרבה יותר רחבה, זהירות, אחריות, כבוד לחוקי היסוד ואולי בראש ובראשונה, נוגע לביקורת המשותפת שלנו שעמדה בבסיס התיקון".
גם הייעוץ המשפטי הביע עמדה ברורה בעד דחיית התחולה. לדברי עו"ד ד"ר גור בליי, יועמ"ש הוועדה, "הכנסת בוחרת לבטל את ההסדר של ממשלת החילופים שהתקבל בכנסת ה-23. כנסת כמובן סוברנית לחוקק הסדרים משטריים חדשים ולבטל אותם, ובמקרה הזה הכנסת בוחרת לעשות שימוש בכוחה בשביל לבטל את ההסדר. הועלו גם בהכנה לקריאה הראשונה שורה של קשיים שנמצאו בהסדר הזה, בראש ובראשונה אני חושב הקושי בניהול ממשלה דו-ראשית, כשיש שרים שרק ראש הממשלה יכול לפטר, שרים שראש הממשלה החלופי יכול לפטר, סיטואציות של מבוי סתום ועוד.
התיקון לחוק יסוד הממשלה, צריך לעבור ברוב של 61 בשלוש קריאות, ולצדם יש פה תיקונים משלימים לחוק הממשלה וחוק בתי המשפט . בנוסף, אני מבין שהוועדה רוצה למזג את הצעת החוק מטעם הוועדה עם הצעות החוק הפרטיות של הח"כים רייטן ורביבו, בכפוף לאישור ועדת הכנסת. (לאחר דבריו אישרה הוועדה את מיזוג הצ"ח הפרטיות פה אחד).
עוד אמר: "העמדה העקרונית שלנו, שהבענו אותה באופן עקבי גם כשלא התקבלה, הייתה שנכון לקבל תיקונים חוקתיים עקרוניים עם תחולה עתידית, מאחורי מסך בערות. כשחבר כנסת לא יודע אם יהיה בקואליציה או באופוזיציה הוא לא יודע ירוויח מהתיקון או יפסיד, ואז מוצאים את ההסדר המשטרי הנכון בצורה הכי נקייה. לכן, עמדתנו היא שגם התיקון הזה – הביטול של הסדר ממשלת החילופים צריך להתקבל עם תחולה עתידית – כך שיחול מהכנסת הבאה".
ביקורת על בית המשפט
רוטמן מתח ביקורת חריפה על חוסר האיזון בין הרשויות: "בכל הנוגע לחוקי יסוד, יש פה חוסר שוויון מהותי בין רשויות שאמורות לאזן אחת את השנייה. בסופו של דבר אם בא בית משפט מחר בבוקר ומפרש חוק יסוד כך שהוא משנה את המצב החוקתי, אני ככנסת, במצב חוקתי מסוים, ממתין עכשיו בחוץ תור אחד. הדבר דומה למצב בו היינו קובעים בחוק יסוד השפיטה שכל פרשנות תמוהה של בית המשפט העליון לחוק יסוד חלה רק ארבע שנים קדימה או רק כשהשופטים מסיימים את הקדנציה שלהם. זו בעיה שאנחנו מנסים לאזן רק צד אחד ולא מנסים לאזן את הצד השני.
בחקיקה כשבצד השני עומד, לא רוצה להשתמש בביטוי "פרא אדם", אז אשתמש בביטוי "פרא בג"ץ" לעניין הריסון – בין אם מדובר על נורמות של כבוד בין רשויות בין אם מדובר על נורמות של הימנעות מניגוד עניינים, בהמשך לפרסום שראינו הבוקר, בין אם מדובר על נורמה של גילוי נאות, כל הנורמות האלו הן טובות ויפות כשמדובר בכנסת. אנחנו מקפידים עליהן הרבה מעבר למה שמתחייב על פי דין. אם היו מטילים את כללי גילוי הנאות של הייעוץ המשפטי לכנסת על שופטים- המציאות שלנו הייתה אחרת לחלוטין. כל הדיבור על הגבלות בחקיקת חוקי היסוד, כאשר אין מגבלות דומות ואף חריפות יותר על התנהגותו של בית המשפט, במציאות שנוצרה היום זו טעות אסטרטגית. למרות זאת, כמו שאמרתי, אני מכבד מאוד את חברי כנסת המציעים ולכן אבוא איתם בדברים לעניין התחולה ונצביע על נוסח שאליו נגיע בהסכמות".
מתימן למטה יהודה: יירוט טיל מוביל לנפילת שברים ופעילות חירום בישראל
