ההסכם עם לבנון: הפסקת אש שברירית או מהלך אסטרטגי מנצח?

 הפסקת האש בלבנון תובא לאישור הקבינט בלבד

ההסכם על הפסקת האש בלבנון עומד במרכז השיח הפוליטי-ביטחוני בישראל. ההחלטה לאשר את ההסכם בקבינט בלבד, ולא בממשלה, מעוררת מחלוקות ואף התנגדויות בקרב גורמים שונים במערכת הפוליטית .הנימוק למהלך זה: זה הסכם הפסקת אש בטחוני ולא הסכם מדיני

לצד זאת, ההסכם מעלה שאלות קריטיות על עתיד הביטחון בצפון ועל המטרות האסטרטגיות של ישראל במערכה מול חיזבאללה.

ההקשר הבינלאומי: האור הירוק מאיראן

על פי דיווח של הניו יורק טיימס, המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, נתן את הסכמתו להסכם, והודיע לחיזבאללה על אישור העסקה. לפי גורמים במשמרות המהפכה, האיראנים הבינו שהסכם זה הוא "בלתי נמנע".

מדיניות ישראלית: הפסקת אש שברירית

נודע כי ההסכם יאושר בקבינט בלבד, והסביר שמדובר בהסכם שייבחן מדי יום. "זה לא סיום המלחמה, אלא הפסקת אש שיכולה להימשך יומיים או שנתיים," אמר גורם מדיני. ההסכם מלווה במסמך צד של הממשל האמריקני, שמאפשר לישראל להגיב על כל הפרה מצד חיזבאללה, כולל ניסיונות התעצמות.

התנגדויות בקבינט ובממשלה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הם בין המתנגדים הבולטים להסכם. בן גביר טוען שההסכם הוא "הזדמנות שהוחמצה להכניע את חיזבאללה". לדבריו, "מלחמה צריכה להסתיים בהכרעה ולא בהסכם זמני שמאפשר לאויב להתעצם מחדש". למרות התנגדותם, הם אינם מאיימים בפירוק הממשלה.

בן גביר אמר כי "הסכם זה רק דוחה את הבעיה לשנה-שנתיים. חיזבאללה יחזור ויתעצם. אנחנו מפספסים הזדמנות היסטורית להכניע אותו." יחד עם זאת, הוא הדגיש את מעורבותו הפעילה בקבינט ואת חשיבות השפעתו מתוך הממשלה.

תגובות בצפון: חששות וחוסר אמון

ראשי רשויות בצפון מביעים הסתייגות מההסכם, בטענה שהוא אינו נותן מענה מספק לאיומים על תושבי האזור. השיחות בין נתניהו לראשי הרשויות צפויות להתמקד בבניית אמון ובהבטחת מענה מיידי לכל הפרה מצד חיזבאללה.