אחרי עשרה חודשים: תושבי שדרות ועוטף עזה נדרשים לעזוב את בתי המלון – "לחזור הביתה זה כמו לחזור ל-6 באוקטובר"
אחרי עשרה חודשים של שהייה בבתי מלון ומוקדי פינוי, תושבי שדרות ויישובי עוטף עזה נדרשים לעזוב את מקומות האירוח ולשוב לבתיהם. ההחלטה על הפסקת המימון מצד המדינה עוררה זעם בקרב משפחות רבות, שמרגישות שטרם הגיע הזמן לשוב למקום ממנו פונו.
בצה"ל טוענים כי "אין מניעה ביטחונית לחזור לעיר וליישובים", אך התושבים אינם שותפים לתחושת הביטחון הזו. רבים מהם מתקשים לחזור לבתיהם, כאשר הטראומות מ-7 באוקטובר עדיין מהדהדות בליבם ובזיכרונם.
המדינה הציעה לתושבים מסלול של סיוע במימון חלקי לשכר דירה עבור אלו שאינם מעוניינים לחזור לבתיהם, אך נראה שרק עשרות בודדות בחרו במסלול זה, בעוד הרוב הגדול נותר עם תחושת חוסר ברירה.
מיכל, תושבת שדרות ואמא לארבעה ילדים, ביניהם ילדה בת 23 עם צרכים מיוחדים, שמתגוררת במלון "לגונה", שיתפה את תחושותיה בראיון ל"ווינט": "אני רוצה לחזור הביתה לשדרות, זאת לא השאלה בכלל, אבל לא במצב הזה. המלחמה עדיין נמשכת". מיכל הוסיפה בדאגה: "איך נחזור לשדרות בצורה הזאת? התמונות של המחבלים דוהרים על טנדרים בשדרות לא יוצאות לי מהראש. המתווה שהמדינה מציעה הוא בדיחה אחת גדולה, אלו לא סכומים שאפשר לממן בהם שכר דירה".
סיפורם של המפונים משדרות ועוטף עזה ממחיש את הדילמה הקשה העומדת בפניהם – לשוב לבתיהם תחת תחושת סכנה מתמדת, או להמשיך בחיים זמניים אך בטוחים יותר, מחוץ לאזור הסכסוך.
תגובה אחת