בג"ץ דורש מהממשלה להסביר מדוע לא תגייס חרדים ותפסיק לתקצב ישיבות
בית המשפט העליון הוציא היום צו על תנאי בעתירות נגד אי-גיוס חרדים וביטול חוק הגיוס. במסגרת הצו, על הממשלה להסביר מדוע לא תבוטל החלטתה שלא לגייס חרדים ומה יהיו ההשלכות של ביטול החלטה זו.
בנוסף, הוציא בג"ץ צו ביניים המורה למדינה שלא להפחית תקופת שירות או כל תקופה רלוונטית אחרת לגיוס. צו זה נועד למנוע מהממשלה לעקוף את פסיקת בג"ץ מ-2017 שקבעה כי חוק הגיוס הקודם אינו חוקתי.
צו נוסף שהוצא על ידי בג"ץ דורש מהמדינה להסביר מדוע נוכח פקיעת הסדר דחיית השירות אין עוד בסיס לתמיכה תקציבית בישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים.
דעתי האישית:
חשוב שכל אזרחי ישראל, ללא קשר להשתייכותם הדתית, ישתתפו בנטל הביטחוני והחברתי. גיוס חרדים יסייע לחזק את צה"ל ולהבטיח את ביטחון ישראל. בנוסף, גיוס חרדים יתרום לחברה הישראלית כולה על ידי צמצום פערים חברתיים וכלכליים.
חופש דת:
עם זאת, חשוב גם לאפשר לחרדים ללמוד תורה ולשמור על אורח חייהם. פתרון אפשרי הוא דחיית שירות למי שרוצה ללמוד תורה. פתרון זה יאפשר לחרדים ללמוד תורה תוך כדי תרומה למדינה בשלב מאוחר יותר.
מימון ישיבות:
ישיבות הן מוסדות חינוך חשובים עבור רבים בחברה החרדית. הן תורמות לחיזוק הזהות היהודית ולשמירת מורשת ישראל. חשוב שהמימון יינתן באופן מבוקר תוך התחשבות בשיעורי הגיוס.
פטור מלא:
פטור מלא משירות צריך להינתן במקרים חריגים, למי שתורתו באמת אומנותו.
הצעות לפתרון:
- מודל של "תורה ועבודה": חרדים ילמדו תורה במשך מספר שנים ולאחר מכן יתגייסו לצה"ל או ישתלבו בשירות לאומי.
- מסלול שירות מותאם: חרדים יתגייסו לצה"ל למסלול מותאם שיאפשר להם לשמור על אורח חייהם.
- שילוב חרדים בתפקידים צבאיים ייחודיים: חרדים יוכלו להשתלב בתפקידים צבאיים ייחודיים כמו חינוך, רפואה ותקשורת.
חשיבות שיתוף פעולה:
חשוב לציין שכל פתרון צריך להיבחן לגופו של עניין ולקחת בחשבון את הנסיבות המשתנות. מציאת פתרון ראוי תדרוש שיתוף פעולה בין כל הצדדים: הממשלה, הכנסת, צה"ל, המנהיגות החרדית והציבור הכללי.
תגובה אחת