
בעידן שבו סרטון של 15 שניות יכול להפוך ויראלי ולהגיע למיליוני צפיות בתוך שעות, המוניטין שלכם, בין אם אתם אדם פרטי, בעלי עסק או אנשי ציבור, חשוף ופגיע מתמיד. די בסרטון אחד ערוך במגמתיות, בציטוט שהוצא מהקשרו או בהפצת שקר מוחלט בפלטפורמה כמו טיקטוק, כדי לגרום לנזק אדיר לשמכם הטוב – נזק שעלול להשפיע על הקריירה, על המצב החברתי ואף על המצב הנפשי.
התחושה הזו, של אובדן שליטה מול גל הכפשות ויראלי, היא משתקת ומייאשת. רבים מכם שואלים את עצמם האם "המערב הפרוע" של הרשתות החברתיות הוא חסר חוקים, או שיש מה לעשות כדי להגן על עצמכם. התשובה החד-משמעית היא: כן, בהחלט יש מה לעשות והחוק עומד לצדכם.
לפני שצוללים לאפשרויות הפעולה, חשוב להבין כי הדין הישראלי אינו משאיר אתכם חשופים. חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, הוא חוק ותיק וחזק ובתי המשפט בישראל קבעו באופן עקבי וברור כי עקרונותיו חלים במלוא העוצמה גם על פרסומים ברשתות החברתיות, לרבות טיקטוק, פייסבוק, וואטסאפ וכל פלטפורמה דיגיטלית אחרת. הצעד הראשון והקריטי ביותר במצב כזה הוא להבין את זכויותיכם ולהתייעץ עם גורם מקצועי המתמחה בתחום.
כאשר ניגשים לבחון מקרה כזה, איש מקצוע מנוסה כמו עורך דין לשון הרע שלומי וינברג, יסביר לכם כי על אף שהפלטפורמה חדשנית ודינמית, השאלות המשפטיות שבבסיס המקרה נותרו זהות: האם הפרסום מהווה לשון הרע, האם הוא גרם לכם נזק ומהן דרכי הפעולה היעילות ביותר להגנה על שמכם וקבלת פיצוי הולם.
המורכבות של תביעות לשון הרע בעידן הדיגיטלי דורשת הבנה עמוקה לא רק של החוק היבש, אלא גם של הדינמיקה הייחודית של כל פלטפורמה. טיקטוק, עם האלגוריתם האגרסיבי והתרבות הוויראלית שלה, מציבה אתגרים ייחודיים שלא היו קיימים בעבר. לכן, הכרת המותר והאסור והבנת האסטרטגיה הנכונה לפעולה, הן קריטיות להצלחת המהלך המשפטי שלכם ולהשבת שמכם הטוב.
במדריך זה, נפרט את כל מה שאתם צריכים לדעת על הגשת תביעת לשון הרע בעקבות פרסום פוגעני בטיקטוק.
מהי לשון הרע על פי החוק הישראלי?
ראשית, חשוב להגדיר מהי בכלל לשון הרע בעיני החוק.
סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע קובע כי לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול: להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג; לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; לפגוע באדם במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, נטייתו המינית או מוגבלותו.
ההגדרה המרכזית השנייה היא "פרסום" והיא כוללת כל דרך להפצת מידע, בין אם בעל פה, בכתב, בדפוס, בציור או בתנועה. אין כל ספק שסרטון טיקטוק, המופץ למאות, אלפים ולעיתים מיליוני צופים, עונה באופן מובהק על הגדרת "פרסום". לכן, אם סרטון שפורסם עליכם מכיל טענות שקריות המשפילות אתכם או פוגעות בעסק שלכם, יש לכם עילה מוצקה לבחון הגשת תביעת לשון הרע.
האתגרים הייחודיים של לשון הרע בטיקטוק
בעוד העקרונות המשפטיים זהים, טיקטוק מציבה אתגרים ייחודיים שחשוב להכיר.
ראשית, הוויראליות והתפוצה האדירה. האלגוריתם של הפלטפורמה יכול לקחת סרטון אנונימי ולהפיץ אותו לקהל עצום בתוך שעות ספורות. בתי המשפט מכירים בכך שאפקט התהודה והיקף החשיפה הם גורמים מכריעים בקביעת גובה הנזק והפיצוי.
שנית, מניפולציה של תוכן. הכלים של טיקטוק מאפשרים לחתוך קטעי וידאו, להוסיף סאונד, ליצור "דואטים" או "סטיצ'ים" – כלים שיכולים בקלות להוציא דברים מהקשרם המקורי וליצור מצג שווא פוגעני.
שלישית, קושי בזיהוי המפרסם. לעיתים, המפרסם מסתתר מאחורי פרופיל אנונימי או פיקטיבי. במקרים כאלה, נדרשת פעולה משפטית מורכבת יותר, לעיתים מול הפלטפורמה עצמה, כדי לחשוף את זהותו של המכפיש.
אז מהם הצעדים הראשונים שעליכם לנקוט?
אם נתקלתם בסרטון פוגעני, פעלו בצורה שקולה ואסטרטגית.
הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא תיעוד. אל תסמכו על כך שהסרטון יישאר באוויר. צלמו מסך, הקליטו את המסך שלכם מציג את הסרטון, שמרו את הקישור הישיר (URL) ותעדו את כמות הלייקים, התגובות והשיתופים. כל פיסת מידע כזו היא ראיה קריטית.
הצעד השני הוא הימנעות מתגובה אימפולסיבית. אל תיכנסו למלחמת התגובות בסרטון עצמו. הדבר עלול להסלים את המצב, להגביר את החשיפה לסרטון הפוגעני ובמקרים מסוימים אף לפעול לרעתכם בבית המשפט.
הצעד השלישי, והמכריע, הוא פנייה לייעוץ משפטי מקצועי. עורך דין המתמחה בלשון הרע ובעל ניסיון בדיני אינטרנט יוכל להעריך את סיכויי התביעה, לבחון את הראיות שבידיכם ולגבש את האסטרטגיה הנכונה ביותר – החל משליחת מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים בדרישה להסרת הסרטון ולפרסום התנצלות ועד להגשת תביעה כספית משמעותית.
האם כל סרטון פוגעני הוא עילה לתביעה? הגנות אפשריות
חשוב להדגיש כי לא כל פרסום ביקורתי או לא נעים מהווה לשון הרע. חופש הביטוי הוא ערך יסוד בדמוקרטיה הישראלית והחוק מעניק למפרסמים מספר הגנות.
ההגנה המרכזית היא הגנת "אמת בפרסום" (או "הגנת האמת"), הקובעת כי אם הדבר שפורסם היה אמת והיה בו עניין ציבורי, הוא יהיה מוגן מפני תביעה.
הגנה נוספת וחשובה היא הגנת "תום הלב", הכוללת שורה ארוכה של נסיבות, כמו הבעת דעה על איש ציבור, ביקורת על יצירה אמנותית, או פרסום שנעשה מתוך חובה חוקית או מוסרית.
עורך דין מנוסה יידע לנתח האם ההגנות הללו עומדות למפרסם במקרה שלכם ויעריך את הסיכונים והסיכויים בניהול התיק. זכרו, החוק מאפשר פסיקת פיצוי של עשרות אלפי שקלים (ואף למעלה מכך) ללא הוכחת נזק וסכומים גבוהים בהרבה אם תוכיחו נזק ממשי למוניטין או לעסק שלכם.
אל תתנו לשיימינג ברשת לנהל את חייכם – יש מי שיילחם עבורכם
הבנת המבוך המשפטי של תביעות לשון הרע, במיוחד בזירה הדינמית והמורכבת של הרשתות החברתיות, דורשת יותר מידע כללי; היא דורשת ניסיון מוכח, הבנה אסטרטגית והיכרות מעמיקה עם פסיקות בתי המשפט. הבחירה בייצוג המשפטי הנכון אינה רק החלטה טכנית, היא הצעד הקריטי ביותר שיכול להכריע בין ניצחון צורב לבין כישלון והמשך הפגיעה בשמכם הטוב.
כאן בדיוק נכנס לתמונה משרד עורכי הדין של שלומי וינברג. כמשרד המדורג באופן עקבי מזה שנים בקבוצת העילית של המשרדים המובילים בישראל בתחום לשון הרע על ידי חברות הדירוג היוקרתיות D&B ו-BDI, אנו מביאים איתנו ניסיון של מאות תיקים, הצלחות מוכחות ותקדימים משפטיים.
עו"ד וינברג חתום על אחת ההלכות החשובות ביותר בתחום שניתנה בבית המשפט העליון (רע"א 2855/20), ששינתה את אופן חישוב הפיצויים בתביעות לשון הרע. הוא מחבר הספר האקדמי המקיף "מורה דרך לתביעות לשון הרע", המשמש מקור ומצוטט בפסקי דין ברחבי הארץ. ניסיונו העשיר, הן כיו"ר (לשעבר) של ועדת לשון הרע הארצית בלשכת עורכי הדין והן כמייצג של שורה ארוכה של אישי ציבור, תאגידים ואנשים פרטיים, מקנה לו ולמשרד ראייה ייחודית ויכולת אסטרטגית שאין לה תחליף.
בין אם שמכם הטוב הוכפש, בין אם העסק שלכם ספג פגיעה קשה במוניטין ובין אם אתם בצד הנתבע וזקוקים להגנה משפטית חזקה, אתם זקוקים למומחים. אם שמכם והמוניטין שלכם יקרים לכם, אל תתפשרו. אנו מזמינים אתכם לפנות למשרדנו לייעוץ ראשוני, כדי להבין את האפשרויות העומדות בפניכם ולצאת למאבק על שמכם הטוב, כשאתם מגובים בניסיון, בידע ובכוח של אחד המשרדים המובילים בישראל.