בין אם עקבתם או לא, אירוויזיון 2024 השאיר את כולנו עם דופק גבוה, מסכים מהבהבים וסערות אינטרנטיות מסביב לעולם. אבל בזמן שהאורות כבים והבמות מתקפלות, ישראל נערכת לאירוע בינלאומי מסוג אחר לגמרי – שקט יותר, עמוק יותר, ואולי גם הרבה יותר מחבר.
בדיוק בשבוע שלפני חג השבועות, אלפי אנשים מיותר מ-40 מדינות מתאספים בישראל לכנס עולמי של חכמת הקבלה, אירוע ייחודי שמתקיים מטעם "קבלה לעם ". לא מדובר בפסטיבל רוחני שגרתי. זה כנס שאנשים טסים אליו מקצה אחד של העולם לקצה השני, לא כדי לצפות – אלא כדי להשתתף. ללמוד. להתחבר. להשתנות.
מה מושך אנשים מכל העולם ללמוד קבלה דווקא כאן?
במשך שנים נחשבה הקבלה לתורה סודית, שמורה ליחידי סגולה. אך בעשורים האחרונים, ובעיקר הודות לפעילותה של עמותת "קבלה לעם", נפתחה השיטה בפני הציבור הרחב, בישראל ובעולם כולו. הכנסים שמארגנת העמותה הפכו למוקד עלייה לרגל למי שמחפש לא רק משמעות, אלא גם דרך מעשית להתקרב אליה.
"אנשים באים לכאן כדי ללמוד איך להתחבר, איך לצאת מתוך עצמם, איך לראות את העולם אחרת," מסביר אחד ממארגני הכנס. "הם מחפשים תשובות, אבל יותר מזה, הם מחפשים דרך לחיים אחרים."
חוויה רב-לאומית שלא דומה לשום דבר אחר
הכנס הקרוב יתקיים במשך שלושה ימים, וישלב שיעורים חיים, סדנאות חיבור, שירה, מעגלי שיח, אירועים תרבותיים – ובעיקר הרבה מאוד מגע אנושי. המשתתפים מגיעים ממדינות כמו מקסיקו, קזחסטן, גרמניה, טורקיה, ארה"ב, יפן, ברזיל, רוסיה ועוד. חלקם סטודנטים מתחילים, אחרים לומדים כבר שנים.
כולם נפגשים כאן – בארץ, בדיוק במקום שבו, לפי המסורת, התרחש מעמד הר סיני. ולא במקרה: חג השבועות מסמל את הרגע שבו עם של עבדים הופך לעם, דרך קבלת מערכת של חוקים שמבוססת כולה על ערבות, חיבור ואהבה הדדית.
לא עוד תאוריה, אלא תרגול חי
אחת האבחנות המרכזיות של חכמת הקבלה היא שהאדם משתנה רק על ידי פעולה ולא על ידי קריאה בלבד. לכן, בכנס הזה המשתתפים לא רק יושבים ומקשיבים, אלא משתתפים פעילים בלימוד, בדיונים, בשיתוף רגשי, ובעבודה קבוצתית שמתבססת על הכללים הקבליים.
הרעיון הוא פשוט, אבל עוצמתי: שינוי פנימי אמיתי מתרחש רק בתוך מערכת יחסים. דרך המפגש עם האחר, עם מי ששונה ממני, עם מי שמגיע מתרבות אחרת לגמרי – מתרחשת ההתמרה הפנימית.
למה דווקא עכשיו?
השבועות שלאחר פסח ועד שבועות נחשבים בקבלה לזמן של "ספירת העומר" – תהליך הדרגתי של תיקון מידות האדם. זהו זמן מדויק להתבוננות פנימית, לצמיחה, ולעבודה רוחנית.
ובדיוק בזמן הזה, כשחברתיות ישראלית מתוחה, הכלכלה לוחצת והחדשות לא נותנות מנוח, בוחרים אלפים להגיע לפה. לא כדי לברוח מהעולם, אלא כדי להבין איך מתקנים אותו, מבפנים.
לא רק ישראלים – אבל לגמרי ישראלי
למרות הגיוון הלאומי, החיבור מתרחש דווקא כאן, בישראל. זה לא רק בגלל ההיסטוריה, המסורת או השפה. יש משהו בלב הפועם של המקום הזה שמושך אליו אנשים מכל העולם. תחושת השליחות. הידיעה שפה קורה משהו אמיתי.
ב"קבלה לעם" רואים בכך חלק מתהליך גדול יותר: תיקון היחסים בין בני האדם, כהכנה לעידן חדש – שבו האדם לא נמדד לפי הצלחה אישית, אלא לפי מידת החיבור שהוא מסוגל ליצור סביבו.
ומה יוצא מזה?
כמו באירוויזיון – גם כאן יש שירה. אבל במקום תחרות – יש אחדות. במקום פופ ואגו – יש חיבור, שיתוף, פתיחות.
ובניגוד לרוב האירועים החולפים, כאן המשתתפים לא יוצאים עם סטיקרים ומזכרות – אלא עם תובנות עמוקות, חוויות שמזיזות משהו מבפנים, ולעיתים גם קשרים לחיים שלמים. חלקם אפילו מספרים שזה שינה להם את מסלול החיים.
רגע של נשימה, רגע של שינוי
העולם לא עוצר. הקצב רק גובר. אבל רגע לפני שהחג מגיע, ולפני שכולנו שוב נבלעים באירועים, במשימות ובאינסוף הסחות דעת – מגיע רגע קטן של כינוס. רגע שבו אנשים זרים הופכים לקרובים. שבו זרים בשפה הופכים לבני שפה משותפת – של חיבור, של הבנה, של תקווה.
הכנס הבינלאומי של חכמת הקבלה הוא לא עוד אירוע – הוא הצעה לעולם אחר. ואם לשפוט לפי מספר המשתתפים ההולך וגדל – זו הצעה שאנשים בכל העולם מתחילים לקחת ברצינות.
אז אחרי השואו של האירוויזיון, מגיע משהו מהלב. לא פחות עוצמתי – רק קצת פחות רועש.
