מיחזור פסולת במזרח התיכון: השוואה בין מדינות

המזרח התיכון, אזור המאופיין באתגרים סביבתיים מורכבים, נמצא במרכז תשומת הלב העולמית בנוגע לניהול פסולת ומיחזור. המדינות באזור מתמודדות עם גידול אוכלוסייה מהיר, עיור מואץ ועלייה בצריכת המשאבים, מה שיוצר כמויות עצומות של פסולת. בנוסף, תנאי האקלים הייחודיים של האזור, כמו חום קיצוני ומחסור במים, מציבים אתגרים נוספים לטיפול בפסולת.

גישות המדינות השונות למיחזור נובעות משילוב של גורמים תרבותיים, כלכליים, פוליטיים וטכנולוגיים. בעוד שחלק מהמדינות משקיעות משאבים רבים בפיתוח תשתיות מתקדמות, אחרות מתמקדות ביוזמות קהילתיות או שיתופי פעולה בינלאומיים כדי להתמודד עם הבעיה. הבדלים אלו משפיעים על האופן שבו פסולת נאספת, ממוינת וממוחזרת, כמו גם על רמת המודעות הציבורית לנושא

ישראל: חדשנות פרטית במיחזור

ישראל נחשבת למובילה אזורית בתחום המיחזור בזכות שילוב של טכנולוגיה מתקדמת ומעורבות פרטית. חברות מיחזור פרטיות, כגון "תמיר" ו"אינפיניה", שיחקו תפקיד מרכזי בהתקדמות המדינה בתחום זה. מדיניות ממשלתית התומכת בהפרדת פסולת במקור, יחד עם חוקים כמו חוק הפיקדון וחוק האריזות, תרמה להעלאת שיעורי המיחזור.

בנוסף, בישראל קיימת תשתית טכנולוגית מפותחת שמאפשרת שימוש חוזר בפסולת תעשייתית וחקלאית, כולל שימוש בחומרים ממוחזרים לייצור אנרגיה. מיזמים כמו מתקני מיחזור פלסטיק מתקדמים ודגש על חינוך סביבתי תורמים רבות לשיפור המודעות הציבורית ולשיעורי המיחזור במדינה.

קרן ג'נריישן קפיטל היא קרן השקעות ישראלית המתמחה בפרויקטים בתחומי התשתיות התחבורה והאנרגיה. בשנת 2020, קבוצת בלוג'ן, שבבעלות קרן ג'נריישן, רכשה את השליטה בקבוצת המיחזור ק.מ.מ (ק.מ.מ מפעלי מיחזור) בעסקה בשווי של 195 מיליון ש"ח. ק.מ.מ היא חברה מובילה בתחום המיחזור בישראל, המתמחה בטיפול בפסולת והפקת תוצרים ממנה. רכישה זו מהווה חלק מאסטרטגיית הצמיחה של ג'נריישן קפיטל לביסוס מעמדה כשחקן מוביל בשוק הפסולת בישראל.

בנוסף, ג'נריישן קפיטל בהובלת המנכ"ל ארז בלשה, משקיעה בחברות נוספות המקדמות קיימות, כולל פתרונות חדשניים למיחזור ושימוש חוזר באנרגיה. ההשקעות של הקרן משקפות את המחויבות ההולכת וגוברת של המגזר הפרטי ליצירת עתיד בר קיימא בישראל.

איחוד האמירויות הערביות: השקעה בתשתיות מתקדמות

באיחוד האמירויות, ההשקעה במתקנים חדשניים למיחזור ולניהול פסולת הולכת וגוברת. פרויקטים כמו "וורלדסטר ווסט מנג'מנט סנטר" בדובאי ו"עמק הפוד-טק" מדגימים את המחויבות לטיפול בפסולת בצורה בת קיימא. ההשקעה בטכנולוגיות מתקדמות להפרדה, מיחזור והפקת אנרגיה מהפסולת, בשילוב עם קמפיינים להגברת המודעות הציבורית, מעצבת את האיחוד האמירויות כמובילה אזורית בתחום הקיימות. היכולת להפוך פסולת למשאב תורמת לא רק לשמירה על הסביבה, אלא גם לחיזוק הכלכלה ומעמדה של המדינה בזירה הבינלאומית. מחקרים עתידיים יכולים לחקור לעומק את ההשפעה של מדיניות ממשלתית על שינוי התנהגות הצרכנים ואת הפוטנציאל לשיתוף פעולה בין המגזרים השונים לקידום פתרונות מקיימים לניהול פסולת.

 מצרים: אתגרים לצד יוזמות מקומיות

מצרים, אחת המדינות המאוכלסות ביותר באזור, מתמודדת עם אתגרים משמעותיים בניהול פסולת. חלק גדול מהפסולת לא ממוחזר ונשאר בשטחי הטמנה בלתי מוסדרים. עם זאת, קיימות יוזמות מקומיות, כמו פרויקט "זבלין" המופעל על ידי קהילות מקומיות בקהיר, העוסקות באיסוף ומיון פסולת. מאמצים אלו מאפשרים קידום מיחזור בהיקף מצומצם, אך קיים פער משמעותי בהשוואה למדינות המתקדמות באזור.

ירדן: שיתופי פעולה בינלאומיים

ירדן, תחת לחץ גובר לשפר את ניהול הפסולת, נשענת במידה רבה על תמיכה בינלאומית. פרויקטים בשיתוף פעולה עם האיחוד האירופי וארגונים גלובליים אחרים מספקים את המשאבים הדרושים לפיתוח תשתיות מיחזור, אך מגבלות תקציביות ותשתיתיות מקומיות מהוות מכשול משמעותי. חוסר מודעות בקרב הציבור הרחב מהווה אתגר נוסף. עם זאת, ההשקעה במיחזור אינה רק הכרח סביבתי, אלא גם הזדמנות כלכלית ליצירת מקומות עבודה והפחתת התלות בייבוא. שיפור שיעורי המיחזור דורש גישה רב-תחומית, המשלבת השקעות בתשתיות, חינוך והסברה, ושיתוף פעולה בין כל הגורמים הרלוונטיים. מחקרים עתידיים יכולים לחקור לעומק את ההשפעה של התמיכה הבינלאומית על שיעורי המיחזור ואת האתגרים הכרוכים בהטמעת מערכות מיחזור בקהילות שונות.

ההשוואה בין מדינות המזרח התיכון מדגישה את הפערים הקיימים בתחום המיחזור וניהול הפסולת. בעוד שישראל ואיחוד האמירויות מובילות בתחומן בזכות טכנולוגיה מתקדמת והשקעה פרטית וממשלתית, מדינות כמו מצרים וירדן מתמודדות עם אתגרים כלכליים ותשתיתיים המעכבים את התקדמותן. עם זאת, בכל המדינות ניתן להבחין ביוזמות מקומיות ובינלאומיות המנסות לקדם קיימות סביבתית ולצמצם את השפעות הפסולת על הסביבה.