עמדת ההלכה מול המציאות הביטחונית: האם פדיון שבויים מצדיק את המחיר?
בימים אלו, כאשר מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרים ביטחוניים ומוסריים מורכבים, סוגיית עסקאות חילופי שבויים שבה ועולה לדיון ציבורי. הדיונים על שחרור חטופים ישראלים בתמורה לאסירים פלסטינים מעוררים דילמות אתיות וביטחוניות, במיוחד לאור ההיסטוריה של עסקאות דומות בעבר. בעסקת ג'יבריל בשנת 1985, לדוגמה, שחררה ישראל 1,150 מחבלים בתמורה לשלושה חיילי צה"ל, מהלך שעורר מחלוקות רבות.
בעסקת שליט בשנת 2011, שחררה ישראל 1,027 אסירים, בהם יחיא סינוואר, בתמורה לחייל החטוף גלעד שליט.
כעת, עם דיווחים על מגעים לעסקאות חדשות, מתעוררת השאלה: מהי העמדה ההלכתית והערכית בנושא זה, וכיצד יש לנהוג לאור האתגרים הנוכחיים?
הרבי מליובאוויטש, רבי מנחם מנדל שניאורסון, הביע עמדה נחרצת בנושא עסקאות חילופי שבויים, במיוחד כאשר מדובר בשחרור מחבלים מסוכנים בתמורה לשבויים ישראלים. לדבריו, שחרור מחבלים עלול לסכן חיי יהודים נוספים בעתיד, שכן המחבלים המשוחררים עשויים לשוב לפעילות טרור, והוויתור על עקרונות ביטחוניים עלול לעודד חטיפות נוספות.
בשנת תשל"ט (1979), לאחר עסקת חילופי השבוי החייל אברהם עמרם, ששוחרר בתמורה ל-76 מחבלים, הרבי התייחס לנושא והביע את דאגתו מהשלכות עסקאות מסוג זה. הוא ציין כי בעוד שפדיון שבויים היא מצווה גדולה, יש להפעיל שיקול דעת ולא להיכנע לדרישות שעלולות לסכן את הציבור הרחב.
להלן קטעים רלוונטיים לעניין, משיחת קודש של הרבי ממוצאי שבת פרשת במדבר תשל"ט, לאחר עסקת חילופי החייל השבוי אברהם עמרם, תמורת 76 מחבלים:
"והתווסף עוד מעשה מבהיל שרואים זאת… אבל זה מראה עד היכן מגיעים הדברים. הי' מעשה ביהודי שהי' בשבי' ולא רצו להוציאו (מהשבי של הצד שכנגד) עד שהחליפו אותו בשבעים וכמה מהצד שכנגד.
ומעשה זה הי' באותו הזמן שארה"ב חתמה חוזה דומה לזה עם ברית-המועצות, עם רוסי' והחליפו חמשה שבויים בשניים – וכאן החליפו אחד תמורת שבעים וכמה. אמנם נכון שבהלכה – ישנו מקום לוויכוח, מכיוון שמדובר אודות פיקוח נפש של יהודי אחד וכשצריכים לתת על כך פי-כמה-וכמה – אזי יש מקום להתווכח כיצד צריך להיות הדין.
אבל בזה גופא נוסף עניין עיקרי: בגלוי אמרו שמכיוון שאין ברירה אחרת, ומכיוון שמדובר ביהודי בעל משפחה – אזי לא יכלו לחשבן כמה יצטרכו לשחרר עבור כך מבית-הסוהר ולכן עשו זאת. שאלו אותו: הרי ריבוי פעמים היו מעשים בפועל שלקחו בני-ערובה והטרוריסטים ציפו שישחררו את פלוני ופלוני, במספר שווה או פעמיים כך – אך לא פי-שבעים, והרי אתם עצמכם הכרזתם שזו נקודה עקרונית שלא ייכנעו לשום איום – עם טעם בצידו, טעם שיש לו מקור בהלכה ומקום בשכל הפשוט, ואפילו מקום בדיפלומטי-ה (שזה הרי הדבר שעליו בונים כעת: שאם יורו להם את הדרך שע"י איום משחררים ופועלים איזה עניינים – זה יגרה אותם לרדוף בגלל זה אחרי בני-ערובה – במילא אין עצה אחרת ומוכרחים להראות להם שזה לא מועיל. ובשיטה זו החזיקו במשך שנים רצופות, אע"פ שזה הביא לקורבנות מהיהודים ששמותיהם כתובים, ואלו עניינים שבגלוי.
וכאן התחרטו לפתע, ובאופן מבהיל, כאמור לעיל – אחד תמורת שבעים וכמה!! …אבל מאחר שאי-אפשר לרמות את העולם כל הזמן ובכל העניינים, אשר בין השבעים וכמה – כמעט חציים היו כאלה שהיו בבית-הסוהר לא על עניינים של מה-בכך – שאפילו כאשר הי' זה על עניינים של מה-בכך, אחזו שנים רצופות בשיטה שלא להיכנע לאיומים של טרוריסטים, ושם היו קרוב לחציים (שלושים וכמה) מאלו שהתעסקו בפועל עם עניינים של חבלה, עד למעשה חבלה של אבדן נפשות של יהודים.
המדובר על מעשה שאי-אפשר להתחרט!! השבעים וכמה נמצאים בחופש ובמקום כזה אשר רחמנא ליצלן היל"ת, לא נראית שום סיבה מדוע שלא ישתדלו שוב, היל"ת!! וכאמור לעיל, שאין זה רק העניין כפי שהוא לעצמו, רואים את השיטה, רחמנא ליצלן, שנקטו בה:.. אלו שמאיימים ולוחצים שאין דבר שלא יכולים לפעול, רח"ל – והראי': אין ענין גדול יותר, וויתור גדול יותר, ונסיגה גדולה יותר מכך שאחזו שנים רצופות במעמד ומצב זה והתעקשו, ורח"ל איבדו כמה נפשות מישראל בגלל שיטה זו – ופתאום שחררו שלושים וכמה! שזה חלק מהשיטה הכללית, ש"השיטה" היא: ההיפך מ"ואולך אתכם קוממיות".
הרבי הדגיש את הצורך במדיניות תקיפה שאינה מעודדת את האויבים להמשיך בפעולות חטיפה וסחיטה. הוא הביע חשש שהיענות לדרישות מוגזמות עלולה להוביל להחרפת הטרור ולסיכון חיי אזרחים נוספים.
בנוסף, הרבי התייחס להלכה היהודית, הקובעת כי אין לפדות שבויים ביותר משוויים, "מפני תיקון העולם" – כלומר, כדי שלא לעודד חטיפות נוספות. הוא הביע את דעתו כי יש להקפיד על עיקרון זה גם במצבים רגישים, על מנת לשמור על ביטחון הציבור.
לסיכום, עמדתו של הרבי מליובאוויטש הייתה כי למרות החשיבות הרבה של פדיון שבויים, יש להימנע מעסקאות שעלולות לסכן את הציבור בטווח הארוך, במיוחד כאשר מדובר בשחרור מחבלים מסוכנים.
ביטוח לאומי: מענק של 21000 ש"ח למי שעבדו ב 2024 – ומה התנאים?
