שר הביטחון מגיב לפרסומים המסולפים: המדיניות עליה החלטתי בנושא הצווים המנהליים בתוקף ומתקיימת במלואה
שר הביטחון, ישראל כ"ץ, הודיע לאחרונה על הפסקת השימוש בצווי מעצר מנהליים נגד מתיישבים יהודים ביהודה ושומרון. ההחלטה נמסרה לראש השב"כ, רונן בר, בפגישה שהתקיימה בשבוע שעבר, ובה ביקש כ"ץ להציב כלים אלטרנטיביים במקום הצווים המנהליים.
כ"ץ נימק את החלטתו בכך ש"במציאות שבה ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון נתונה לאיומי טרור פלסטיניים חמורים וננקטות סנקציות בינלאומיות לא מוצדקות נגד מתיישבים – לא ראוי שמדינת ישראל תפעיל צעד חמור מסוג זה נגד אנשי ההתיישבות". הוא הוסיף כי במקרים של חשד למעשים פליליים, ניתן להעמיד את החשודים לדין, ובמידה ולא, ישנם צעדי מניעה אחרים שניתן לנקוט בהם שלא במסגרת מעצר מנהלי.
ההחלטה עוררה תגובות מגוונות במערכת הפוליטית. השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, בירך על ההחלטה ואמר: "יש שר ביטחון בירושלים. מברך את חברי השר ישראל כ"ץ על בשורה חשובה ואדירה. החלטתו להפסיק את מתן הצווים המנהליים למתיישבים ביו"ש היא תיקון עוול של שנים רבות". גם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הצטרף לברכות וציין כי "בהחלטתו ביטל השר כ"ץ אפליה ארוכת שנים נגד מתיישבי יהודה ושומרון".
מנגד, גורמים משפטיים בכירים הביעו חשש שההחלטה תוביל להגברת האלימות. לדבריהם, "ההחלטה היא מתן 'רישיון להרוג' לנערי הגבעות, וכבילת ידי שב"כ בטיפול בגורמים יהודיים חתרניים בשטחים". גם בארגוני זכויות אדם הביעו דאגה מההשלכות האפשריות של ההחלטה.
בעקבות פרסומים שונים בכלי התקשורת שטענו כי השר כ"ץ חזר בו מהחלטתו, הוא הבהיר כי המדיניות שהחליט עליה בנושא הצווים המנהליים נותרה בתוקף ומתקיימת במלואה.
השימוש במעצרים מנהליים נגד מתיישבים יהודים ביהודה ושומרון היה נוהג שנוי במחלוקת, אשר נתפס לעיתים ככלי שמופעל ממניעים החורגים מהשיקולים הביטחוניים המוצהרים. ההחלטה להפסיק את השימוש בו מעלה דיון ציבורי חשוב על עקרונות הצדק, האיזון וההגנה על זכויות האזרח במדינה דמוקרטית.
אל-רום מתעורר לחיים: החורף שבו הגולן מזמין אתכם להתאהב מחדש
