שוויון מגדרי?
סקר חדש שהוצג על ידי חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד) מעלה ממצאים מעודדים בנוגע לעמדות הציבור ביחס לחשיבות נוכחותן של נשים בצמתי קבלת ההחלטות. הסקר, שנערך בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית, מצביע על עלייה משמעותית בתמיכה בהשתתפותן של נשים בתפקידים פוליטיים, כלכליים וחברתיים.
נשים בצל הגלות, בין אור לחושך
במשך דורות, נדחקו נשים אל פינה חשוכה תחת מעטה הגלות. תפיסות מוטעות בנוגע למעמדן בתורה עיוותו את האמת והובילו להקמת תנועות "שחרור" ששאפו לשוויון מלא עם גברים.
אך האם שוויון אמיתי מושג באמצעות חיקוי? האם ביטול הייחודיות הנשית הוא הדרך להעצמה?
התנועות הללו, מתוך כוונות טובות ככל הנראה, גרמו נזק עצום. הן שתלו בנשים רגשי נחיתות עמוקים תוך ביטול ערכן ותפקידיהן המיוחדים. הן הציבו את הגבר כמודל לחיקוי. הן גורמות לנשים לחוש צורך נואש להידמות לו על מנת להרגיש ראויות.
התוצאה? נשים רבות איבדו את הקשר עם עצמיותן, עם הייחודיות והכוח הפנימי הטמון בהן. הן נטשו את תפקידיהן הטבעיים מתוך רצון נואש להשתלב בעולם הגברי, תוך ויתור על ערכים יקרים ועל תפיסה נכונה של שוויון.
הגיע הזמן להאיר את ההבדלות המייחדת אותנו כנשים. הגיע הזמן להפסיק לחקות ולהתחיל להעריך. הגיע הזמן להבין ששוני אינו נחיתות, אלא עושר.
נשים אינן גברים ותפקידן אינו זהה. הן אינן זקוקות לחיקוי, אלא להערכה, להעצמה ולמימוש הייחודיות שלהן.
עלינו להפסיק לראות את השוני כבעיה ולהתחיל לראות בו הזדמנות. הזדמנות ליצירת חברה עשירה ומגוונת יותר, חברה בה נשים וגברים פועלים יחד. כל אחד בכוחו ובתפקידו, תוך שיתוף פעולה והערכה הדדית.
רק אז נוכל להגיע לשוויון אמיתי. שוויון המבוסס על הכרה בערכו של כל אדם, אישה וגבר כאחד.
אני לא חושבת שנשים לא צריכות להיות בעמדות מפתח. פשוט כל המשקל ששמים על ההתחקות הזאת מוריד בעייני את הערך של האישה. והגיע הזמן לשמוע על הערך שלנו, הנשים. בלי השוואות כל הזמן.
