מהשגרירות ועד הסכמי אברהם: טראמפ שינה את חוקי המשחק במזרח התיכון

טראמפ וישראל: נשיא ארצות הברית שעיצב מחדש את הקשר עם ישראל והקהילה היהודית

בבחירות האחרונות, דונלד טראמפ שוב הצליח להפתיע את העולם ולזכות באמון הבוחרים. מעבר להיותו דמות שנויה במחלוקת בארצות הברית ובעולם כולו, טראמפ ממשיך להיות מנהיג אשר מדיניותו כלפי ישראל והקהילה היהודית זכתה לאהדה רבה בקרב חלקים מסוימים ואף גררה ביקורת מעמיקה מצד אחרים. כתבה זו סוקרת את מהלכיו המרכזיים של טראמפ בזירה הישראלית-יהודית ואת השפעתו המשמעותית על יחסי ישראל-ארה"ב, לצד היחסים המורכבים עם הקהילה היהודית האמריקאית.

רקע: דונלד טראמפ והקהילה היהודית

טראמפ נולד וגדל בניו יורק, עיר שבה קהילה יהודית רחבה ובולטת, והוא היה מוקף בהשפעות יהודיות רבות. עובדה זו הייתה בעלת משמעות רבה בהתפתחותו, כמו גם התגיירותה של בתו איוונקה ונישואיה לג'ארד קושנר, יהודי אדוק. קשרים משפחתיים אלו תרמו לתדמיתו של טראמפ בעיני חלק מהציבור כפרו-יהודי, ולתחושה כי קשריו האישיים משפיעים גם על עמדותיו כלפי ישראל.

עמדות מפתח כלפי ישראל

הכרה בירושלים כבירת ישראל והעברת השגרירות

ב-6 בדצמבר 2017 הודיע טראמפ על הכרה רשמית בירושלים כבירת ישראל והורה על העברת שגרירות ארצות הברית מתל אביב לירושלים. מהלך זה היה היסטורי וחריג בנוף הבינלאומי, כאשר טראמפ הפר את הדפוס שהנהיגו נשיאים קודמים שלא הכריזו באופן חד-משמעי על ירושלים כבירת ישראל מתוך חשש לפגוע במשא ומתן לשלום במזרח התיכון. העברת השגרירות, שהושלמה ב-14 במאי 2018, זכתה לשבחים רבים בישראל ונתפסה כהוכחה לתמיכתו העקבית של טראמפ במדינה היהודית, אך עוררה גם גינויים מצד הפלסטינים ומדינות רבות בעולם שראו בצעד הזה פגיעה בפוטנציאל ההסכמות הדיפלומטיות.

הכרה בריבונות ישראל ברמת הגולן

במרץ 2019 הכריז טראמפ על הכרת ארצות הברית בריבונות הישראלית ברמת הגולן. מדובר בצעד חסר תקדים שהגיע כתגובה לתפיסת הסכנה הנשקפת לישראל מצד איראן וסוריה באזור. ההכרזה זכתה להערכה רבה בישראל, במיוחד מצד מנהיגים ישראליים שראו בכך צעד שתומך בביטחונה של ישראל ומחזק את עמדותיה הבינלאומיות. מנגד, הצעד גרר ביקורת מצד הקהילה הבינלאומית, ורבים טענו כי הוא מערער את היציבות באזור.

"תוכנית המאה" – עסקת המאה

בשנת 2020, טראמפ חשף את "תוכנית המאה" לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, הצעה שאפתנית לשלום באזור. התוכנית כללה הכרה במדינה פלסטינית עתידית, אך גם התירה סיפוח של חלקים מהגדה המערבית לישראל. תכנית זו זכתה לשבחים מישראל כיוון שאפשרה גמישות מדינית ומרחב פעולה בסוגיות השטח וההתיישבות, אך נתקלה בהתנגדות נחרצת מצד הפלסטינים, שראו בה סטייה מהצעות עבר המובילות לפתרון שתי מדינות מלא. גם בקהילה היהודית התעוררה מחלוקת.

הסכמי אברהם

אחד ההישגים הבולטים של ממשל טראמפ היה חתימת הסכמי אברהם – הסכמי נורמליזציה היסטוריים בין ישראל למספר מדינות ערביות, בהן איחוד האמירויות הערביות ובחריין. הסכמים אלו נחשבו לפורצי דרך מכיוון שהם פתחו דלת ליחסים דיפלומטיים, כלכליים ותרבותיים בין ישראל למדינות ערביות באזור. יוזמתו של טראמפ זכתה להוקרה רבה בישראל ובקרב קהילות יהודיות רבות כצעד לכיוון יציבות אזורית ולבניית קואליציה רחבה מול איומים משותפים, כגון איראן.

עמדות מדיניות חוץ והשלכות על הקהילה היהודית

יציאה מהסכם הגרעין עם איראן

במאי 2018, הכריז טראמפ על יציאת ארצות הברית מהסכם הגרעין שנחתם בין המעצמות לאיראן בשנת 2015, הסכם אשר ישראל ראתה בו סכנה לביטחונה האזורי. טראמפ טען כי ההסכם אינו מונע מאיראן להגיע לנשק גרעיני ומותיר אותה עם משאבים לפעול תחת סנקציות רכות. ההחלטה נתפסה כהתנגדות חזקה להשפעה האיראנית באזור, אך גם עוררה ביקורת בינלאומית והעלתה חששות להסלמה אפשרית.

התמודדות עם אנטישמיות בארצות הברית

טראמפ ספג ביקורת על תגובותיו לאירועים אנטישמיים בארצות הברית, במיוחד בנוגע לעימותים בשארלוטסוויל בשנת 2017, שם אמר כי "יש אנשים טובים משני הצדדים". אף על פי שהתנער מאנטישמיות באופן כללי, חלקים נרחבים בקהילה היהודית בארה"ב חשו כי תגובותיו לא היו נחרצות מספיק. נושא זה יצר עימותים בין טראמפ לבין ארגונים יהודיים בארה"ב, כאשר חלקם טענו כי דבריו עלולים לעודד את האנטישמיות וההקצנה במציאות החברתית בארה"ב.

יחס הקהילה היהודית בארה"ב לטראמפ

הקהילה היהודית בארצות הברית אינה מקשה אחת; יש בה מגוון רחב של דעות ועמדות פוליטיות. בעוד שטראמפ זכה לתמיכה מקהילות אורתודוקסיות ומפרו-ישראליים, רבים מיהודי ארצות הברית הליברלים התנגדו לו. ארגונים יהודיים פרוגרסיביים, כמו J Street, מתחו ביקורת חריפה על מדיניותו וטענו כי תמיכתו החד-משמעית בישראל אינה מקדמת בהכרח את השלום באזור.

ביקור אצל הרבי מלובביץ' לפני הבחירות

לקראת הבחירות האחרונות, טראמפ הגיע להתפלל באוהל של הרבי מלובביץ' בקווינס, ניו יורק. צעד זה היה בעל משמעות סמלית עמוקה עבור חסידי חב"ד בפרט ועבור יהודים רבים בכלל, שראו בכך הבעת כבוד לדמות רוחנית גדולה בעולם היהודי, אולי כרמז לתקווה בברכה והכוונה אלוהית להצלחתו בבחירות. הביקור גרם לרבים לחוש כי טראמפ מעריך את המסורת היהודית ואת הקשרים הרוחניים שבין הקהילה היהודית בארה"ב לישראל.

סיכום: טראמפ ויחסי ישראל-ארה"ב: בין אם נזכור את טראמפ כתומך ישראלי נלהב או כמנהיג שנוי במחלוקת בקהילה היהודית האמריקאית, אי אפשר להתעלם מהשפעתו על ההיסטוריה היהודית המודרנית ועל היחסים בין ישראל לארצות הברית.

הפרעת קשב וריכוז (ADHD): התסמינים, ההשפעות – והפתרונות שלא הכרתם