על פי הערכות מומחים, עלות הפעלת מערכות ההגנה הישראליות בלילה בו הותקפה ישראל על ידי טילים איראניים הגיעה לסכום אדיר של 5-4 מיליארד שקל. מדובר בסכום עצום, המשקף את המחיר הכבד של שמירה על ביטחון המדינה מפני איומים חיצוניים.
תא"ל במיל' ראם עמינח, לשעבר היועץ הכלכלי של הרמטכ"ל, הדגיש את הפער המשמעותי בין עלות ההגנה הישראלית לבין המחיר ששילמה איראן עבור ביצוע המתקפה: "פחות מ-10% ממה שעולה לנו לעצור את המתקפה". לדבריו, נתון זה מחייב הגדלה משמעותית של תקציב הביטחון, על מנת לאפשר לישראל להגן על עצמה בצורה יעילה יותר מפני איומים עתידיים.
עם זאת, יואל נווה, הכלכלן הראשי לשעבר באוצר, מביע חשש מההשלכות הפוטנציאליות של הגדלת תקציב הביטחון על הכלכלה הישראלית. לדבריו, "הנטל של הוצאות הביטחון עלול לפגוע מהותית בפוטנציאל הצמיחה". נווה מציין כי יש למצוא איזון נכון בין צרכי הביטחון לבין צרכי הכלכלה, תוך התחשבות בהשלכות ארוכות הטווח של הגדלת ההוצאות הביטחוניות.
הדיון סביב עלות ההגנה מפני טילים איראניים מעלה שאלות מורכבות הנוגעות לביטחון לאומי, כלכלה וחברה. מצד אחד, ברור שעל ישראל לעשות כל שביכולתה על מנת להגן על אזרחיה מפני איומים. מצד שני, חשוב לוודא שההוצאות הביטחוניות לא יפגעו באופן משמעותי בצמיחה הכלכלית וברווחת האזרחים. מציאת האיזון הנכון בין שני צרכים אלה היא אתגר משמעותי שעומד בפני מקבלי ההחלטות בישראל.
